הרב דוד מינצברג ז"ל נולד בירושלים בשנת תרנ"ב לאביו הר"ר משה צבי ז"ל
בהמשך דבק באדמו"ר מהרי"ל אשלג זצוק"ל בעל "הסולם" והיה לאחד מגדולי תלמידיו,
בתחילת דרכו היה מלמד בת"ת חיי עולם ובהמשך פנה לעסוק בקבלנות ועסק בבניין בתים ובניינים לשומרי תורה ומצוות,
ומשם התגלגל הדבר שהתחיל לעסוק בנושא המקוואות ע"י מעשה שהיה וכך היה שפעם חלה בנו א.
במחלת הכולרה ושכב בבי"ח "ביקור חולים" ובא לבקרו ומצאו הרה"ק ר' שלומקה מזוועהיל זצוק"ל
שישב אז בכניסה לביה"ח כמנהגו לבוא לבקר החולים, וכשראה את ר' דוד שאל אותו ר' שלומקה זצוק"ל
מה מעשיו כאן, וסיפר לו שבנו חלה ובא לבקרו, וביקש ברכה לרפואה שלימה ואמר לו ר' שלומקה
שאם יקבל על עצמו לפקח ולתחזק את המקווה אשר במחנה יהודה בנו יבריא וכך היה,
זה היה החיבור הראשון שלו לנושא המקוואות בהמשך עזר בבניית כמה וכמה מקוואות
עם הרב שלומקה מזוועהיל זצוק"ל שהיה מראשי ארגון המרכז הארצי לטהרת המשפחה,
נודע כמומחה בהלכות מקווה ומסופר שהרה"ק ר' גדליה משה מזוועהיל זי"ע
(שאלפים עולים לקברו בסגולה הידועה של תפילת שני וחמישי ושני) שקע במחשבות
באמצע טיש בחול המועד סוכות וכשננער קרא אומר שסוד המקווה בדורינו נמסר להרב דוד מינצברג.
התמונה המפורסמת ביותר שלו היא בספר של הפרופסור יגאל ידין אשר בחפירות שערך במצדה ליד ים המלח
הוא מצא מבנה שיש בו דמיון למקווה טהרה,
הוא קרא להרב דוד מינצברג ז"ל ומספר בספרו כיצד קפץ ר' דוד לחפירה ובדק את כשרות המקווה,
כשהנוכחים היו במתח עד שהר"ד סימן שהמקווה כשר.
המשך הדורות
בהמשך העביר את המושכות לבנו ממשיך דרכו הר"ר שמואל זצ"ל אשר פיקח על עשרים ושבע המקוואות
שהיו בזמנו בירושלים והגיע כל שבוע לכולם,
וכהיום ברא כרעא דאבוה ממשיך בנו הר"ר יהודה לייב מינצברג שליט"א את המסורת ומפקח על המקוואות בירושלים,
ומצודתו פרוסה באירופה שם מפקח על המקוואות ע"י מרכז רבני אירופה וכמו כן מפקח בעוד מקומות כמו בעיר אומן,
בבנגקוק תאילנד והגיע עד ארגנטינה ועוד.
